רונית קופלנד – תיירות, מלונאות, סגנון חיים

בחודש יוני האחרון הייתה לי הזכות להיות מוזמנת במסגרת משלחת לועידת מלונות הבוטיק האירופאית הראשונה שהתקיימה בלונדון. חברתי לארגון ה-BBLA (Boutique & Lifestyle Lodging Association), כנציגה בלעדית של ישראל, ועבדתי איתם בצמידות במטרה לכלול חברות מלונות בוטיק ישראליות בארגון זה.

אני כותבת הרבה על עולם הבוטיק בבלוג שלי, והBBLA- מפתחים פלטפורמה שתיצור סטנדרטיזציה מקצועית למלונות בוטיק. הועידה הייתה נפלאה; הייתה לי הזדמנות לנטוורקינג ולהכיר חברים חדשים בעולם המלונאות והעיצוב, ולפגוש הרבה מפתחים ויזמים המנסים להתברג לענף המתפתח הזה. כעת פונים אלי בעלי מלונות בוטיק רבים אשר הפכו לחברי ה-BLLA. ההרצאות והתוכן בכללות היו מעניינים ומעוררי השראה, ובחלקן ניתן לצפות באתר הועידה.

המשלחות המשתתפות נהנו מסיור בשני מלונות בוטיק קלאסיים בלונדון – מלון סנט ג'יימס קלאב ומלון סנט ארמינס, שבו התקיימה הועידה.

קלאסיקה בריטית

מלון סנט ג'יימס מתפקד כ"מועדון מטיילים" מסורתי וכולל 60 חדרים בלבד. המלון בנוי בצורת T, במבנה צר מאד עם גרם מדרגות מקורי מרשים, תקרה פתוחה עם שנדליירים מקוריים תלויים, טפטים ממשי, וספריות וגלריות אמנות פרטיות. חדרי האורחים כוללים מזרנים התפורים ביד, כיסויי קשמיר וריהוט איטלקי איכותי – כל אלה הם תוצאה של פרויקט שיפוץ ושחזור בעלות 60 מליון פאונד שעבר המלון!! המלון משתף פעולה עם גופים שיווקיים השייכים לעולם היוקרה – SLH ומלונות Alhoff.

מלון סנט ארמינס הוא ציון דרך מהתקופה הויקטוריאנית – עם קונספט ה"גראנד טור" וגרם מדרגות ספיראלי לבן ומרשים בכניסת הלובי, המוביל לאזורי קומת הביניים והטרסות. המעצבים הצליחו לשמר את הארכיטקטורה הקלאסית ובו בזמן להוסיף נוחות מודרנית. אל אף שהמלון נחשב למלון בוטיק הוא  מכיל 331 חדרים, אך במבנה ארוך מאד בסגנון היסטורי,  עם מתחם כניסה הכולל גנים שבהם אפשר להיתקל בקלות ברבים מחברי הפרלמנט הבריטי. אזורי הלאונג' באזור הלובי מכילים אזורי קריאה והגשת תה אינטימיים יותר. בעלי המלון השקיעו כ-20,000 פאונד רק כדי לנקות את אחד השנדליירים בפרויקט השיפוץ האחרון. היה מעניין לראות שאת המלון משווקת חברה עלומה בשם Mcgallery מקבוצת Accor.

אני ממליצה ללון או לפחות לבקר באחד משני המלונות האייקונים הללו בפעם הבאה שתהיו בלונדון.

בחודש יוני האחרון יצאתי למסע עסקי בלונדון ובבריסל, בו שהיתי בשני מלונות השייכים למותגי לייפסטייל שכבר כתבתי עליהם בבלוג זה.

הן אינדיגו בבעלות IHG (אינטרקונטיננטל, קראון פלאזה ועוד), והן Aloft בבעלות W (סטארווד), ייצרו גישות שונות למלונות לייפסטייל או מלונות מעצבים, עם פנייה לשוק מעמד הביניים. אינדיגו התפתחו בצורה מהירה יותר, תוך מתן חופש לבעלים עצמאיים להביע את אופיים האישי, למרות השמירה על הסטנדרטים העיצוביים של המותג. אלופט ייצרו עיצוב מזוהה מאד ופלטפורמה תפעולית שבה הבעלים מקבלים מוצר מן המוכן.

סיפור שכונתי בלונדון

שהיתי במלון אינדיגו טאוור היל בלונדון. אני מודה ומתוודה שאני תמיד מעדיפה ללון באזור הווסט אנד, וששהייה באזור ה"סיטי" היא לא נוחה בלשון המעטה, אך עדיין ישנם הרבה אנשי עסקים המתעתדים להגיע לפגישה באזור זה, ותיירים שרוצים להיות קרובים לאזור טאוור היל וגשר לונדון.

באופן אישי, הרגשתי במשהו כאילו אני בתל אביב; פקיד הקבלה שקיבל את פניי היה ישראלי ובעל המלון הוא ישראלי שבבעלותו מסעדות תאילנדיות ברחבי לונדון. מלון האינדיגו הספציפי הזה היה קטן, אינטימי, עם חדרים המעוצבים בצורה טובה מאד בכל הנוגע לתאורה, שטח אכסון, מיטה מצוינת, פינת עבודה טובה, מראות רבות וראש מקלחת גדול. אך אני חייבת לציין שעיצוב החומרים, הצבעים, הבדים והשימוש בציורי קיר היה מעט המוני לטעמי (יותר מדי פרטים…). הקונספט של אינדיגו דורש יצירה של סיפור שכונתי, המקשר וממקם את המלון בצורה נכונה בסביבה שבה הוא נמצא, ומייצג אותה בעיצוב המלון ובמיוחד בתמונות הקיר. כל הנ"ל משאיר לבעלים מקום רב לתכנון עיצוב אישי משלהם. נפלא שהמלון מציע חיבור WIFI חינמי וכניסה למרכז כושר הנמצא בקרבת מקום.

קופסת הפתעות צבעונית בבריסל

שהיתי גם במלון אלופט בבריסל – מלון אלופט הראשון שנפתח באירופה לאחר פיתוח בארצות הברית. למרות שהמותג הזה הוא מתחרה של אינדיגו, מעניין לראות עד כמה הם שונים זה מזה. הקונספט מתוכנן מראש ונמסר כזיכיון לבעלים, עם דרישות קשוחות שתורמות להגנת המותג ולעובדת היותו מזוהה בקלות על-ידי רבים.

זוהי קופסת הפתעות צבעונית מלאת הפתעות, שבאמת גורמת לאורח שהייה מבדרת. המותג מתחיל את מערכת היחסים שלו עם האורח כאשר הוא מתקשר איתו דרך מדיה חברתית, ומזמין אותו להכיר את המלון דרך פייסבוק לפני שהוא מגיע אליו פיזית, וכמובן לרכוש מוצרי נוחות ומוצרים נוספים כמו השתתפות במסיבות נושא בחצר המלון.

מאפייני "כיף" כוללים שולחן קבלה עגול פתוח במרכז כניסת הלובי, שולחן פול, עמדת צ'ק-אין מהיר, אזור סנק-בר פתוח, קירות וידאו, חדרי פגישות שנראים יותר כמו סטודיו ליוגה וחדר כביסה. מה עוד צריך בן-אדם?  – מלון אח ברשת W עם קצת מהרוח הזו, במחיר נמוך הרבה יותר!!

במהלך נסיעת העסקים האחרונה שלי לארצות הברית ביקרתי בניו יורק ובמיאמי, שם שהייתי בשני מלונות שונים. הראשון – מלון אלמנט שנפתח לאחרונה, הממוקם בליבה של מנהטן ובקרבת הטיימס סקוור – זהו מותג וקונספט חדש של משפחת מלונות סטארווד. המלון השני היה ממוקם באזור בל הרבור האקסקלוסיבי במיאמי, ונקרא Quarzo – מלון דירות קונספטואלי שלא מוכר לרבים. למרות ששני המוצרים המלונאיים שונים מאד זה מזה בכל הנוגע למיקום וקהל לקוחות, שניהם מנצלים את החלל שלהם בדרכים אשר יוצרות ערך מוסף לאורח.

ידידותי לסביבה

הקונספט של מלון אלמנט לוקח כמה מהמרכיבים המזוהים עם מותגי סטארווד, כמו מיטה ייחודית ומוצרים ידידותיים לסביבה, כדי ליצור מלון מסוג מאד שונה.

במשהו, המלון לוקח רעיונות ממלונות בוטיק ולייפסטייל ומשלב אותם בצורה "קומפקטית":
1) פילוסופיה "ירוקה": מלון ללא עישון, בניינים בצבע ירוק, ושטיחים, ריהוט וריצוף העשויים מחומרים ממוחזרים.
2) עיצוב חכם, חדרי אורחים ומתקנים ציבוריים נוחים מאד: מיטה בקונספט Heavenly Bed (לינק), חלל ארונות מרווח, תאורה רבה ואזורים גדולים של אינטרנט וטלוויזיה.
3) מטבח מלא ומאובזר עבור שהייה ממושכת, ארוחת בוקר חופשית, חטיפי אחרה"צ וחיבור WIFI חופשי – כל אלה יוצרים ערך מוסף.

הדבר היחיד שיהיה מעט מוזר ומעורר מחלוקת, היו אזורי הבופה החופשיים שהמלון הציע כחלק מהשהייה, אשר לא היו "ירוקים" או "בריאים" בלשון המעטה. זה היה סוג של קייטרינג ממסעדות חיצוניות, המציע כריכים ארוזים, מוצרים מטוגנים, וללא כל פרי או ירק??

בכללות – אני ממליצה על המלון הזה, שממוקם מרחק פסיעה מהטיימס סקוור, ומציע מחירים שפויים בסטנדרטים של ניו יורק, עם תוספות רבות.

הסוד השמור ביותר של מיאמי…

Quarzo – מלון בבל הרבור מיאמי, הוא מלון בוטיק אמיתי עם "טוויסט" בצורת מלון סוויטות, המציע בנוסף לשהייה קצרה  גם אפשרויות מגורים בשכירות או בקביעות. הערך המוסף נוצר כאן באמצעות הסוויטות הגדולות שהמלון מציע וגן הזן הייחודי.

זה אחד מהמלונות הקטנים ה"פרטיים" ביותר שבהם נתקלתי: אזור קבלה קטן מאד עם מסדרון סוויטות, וגן זן ואזור בריכה יפהפיים מאחור, המשקיפים על אזור מפרץ בל הרבור, עם נוף אוקיינוס מרהיב ביופיו. המלון "מוסתר" היטב מאחורי גשר בל הרבור, מוקף בבנייני מגורי קונדו והרחק מהרחוב הראשי.

גם כאן השימוש בחלל שיוצר ערך מוסף היה בולט מאד, אך הפעם לא דרך אזורי לאונג' או מתקני מזון ומשקאות, אלא דרך הסוויטות שגונבות את ההצגה – עם מטבח מאובזר גדול מאד, מרפסות, אזור טלוויזיה גדול, חדר אמבטיה גדול וחדר שינה מצוין. ישנו ריהוט איטלקי יפה ומוצרי נוחות חופשיים כמו חטיפים. גן הזן החיצוני מציע ערסלים וכיסאות לאונג' מול המפרץ ובריכה קטנה ושקטה.

זהו מלון מושלם לאלה שמחפשים חדר עם חלל גדול ואזור בריכה מרגיע מאד, כתחליף לסצינת המסיבות והבארים של מיאמי. המלון מעט יקר אבל המחיר שווה את זה – אל תשכחו שאזור זה הוא אחד האקסקלוסיביים במיאמי, עם החנויות המפורסמות של בל הרבור ומרכז הכושר והספא המפואר "One". אני ממליצה בחום על מסעדה מצוינת בבל הרבור בשם קרפצ'יו.